Vayedaber

Baba Kama

Daf 28a

משנה: הַמַּגְדִּישׁ לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלּ בַּעַל הַשָּׂדֶה פָּטוּר. וְאִם הִזִּיקָה בָהֶן בַּעַל הַגָּדִישׁ חַייָב. וְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת בַּעַל הַשָּׂדֶה חַייָב.

Traduction

Si un individu met son blé dans le champ d’un autre sans permission, et l’animal qui appartient au propriétaire du champ le mange; le propriétaire est acquitté. Si l’animal, se heurtant contre le tas de blé, se blesse, le premier individu doit payer le dommage. S’il y met son blé avec permission et l’animal le mange, le propriétaire de l’animal doit payer le dommage. (182)Une objection de R. Isaac sur ce, réfutée par R. Yossé b. Aboun, se retrouve ci-dessus, 5, 4.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב. מסיק לה בבבלי בשומר הגדיש שכיון שאומר לו עייל וגדיש עייל ואשמור לך קאמר ואפילו רבי דאמר בפרק דלעיל אינו חייב עד שיקבל עליו לשמור מודה בהא:

משנה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם וְחַייָב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שִׁילְּחָהּ בְּיַד פִּיקֵּחַ הַפִּיקֵּחַ חַייָב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאֵשׁ וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַייָב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַייָב. בָּא אַחֵר וְלִיבָּה הַמְלַבֶּה חַייָב. לִיבָּהוּ הָרוּחַ הֲרֵי כוּלָּן פְּטוּרִין.

Traduction

Si un individu remet le feu à la garde d’un sourd-muet, d’un fou, ou d’un mineur, et que le feu cause un dommage, il est acquitté par le tribunal des hommes, mais est condamnable par la justice du Ciel. S’il le remet à la garde d’un homme jouissant de ses facultés intellectuelles, cet homme en est responsable et doit payer le dommage. Si un individu, apporte d’abord le feu, puis un autre apporte du bois pour l’allumer, le deuxième est responsable; si le premier a apporté le bois et le deuxième le feu, c’est encore le deuxième qui est responsable. Si un troisième individu a allumé le bois, le troisième est responsable, et non les deux premiers, si un vent extraordinaire l’a allumé, les deux individus sont acquittés.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המביא את העצים חייב. דאי לאו אחרון הראשון לא עביד כלום:

וליבה. נפח את האש:

ליבתה הרוח. כולן פטורין. מפרש בגמרא:

הלכה: הַמַּגְדִּישׁ לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. גְּדִישִׁים בַּשָּׂדֶה כְכֵלִים בַּבַּיִת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּהַהִיא דְאִית לֵיהּ מִסְגָּר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' גדישים בשדה ככלים בבית. דמודה רבי דכלים בבית אם אמר לו בעה''ב להכניס מסתמא קיבל שמירתו עליו וכן גדישים בשדה וכדמסיק ר' יוסי בר' בון בהאי דאית ליה מסגר דהוי כמו בית ובהא מודה רבי וכן הוה המסקנא הכא לעיל פ' הפרה הל' ד':

תַּנֵּי. אֵין שָׁמִין בֵּית כּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פוֹגֵם. וְלֹא בֵית קַב מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחַ. אֶלָּא שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה כַּמָּה הָֽיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה. 28a אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאָֽכְלָה יִיחוּרֵי תְאֵנִים וְקִירְטְמָה לוּלָבֵי גְפָנִים. אֲבָל אִם אָֽכְלָה בוֹסֵר אוֹ פַגִּין שָׁמִין לוֹ פֵירוֹת גְּמוּרִין. אָמַר רִבִּי יוּדָן מִשּׁוּם רִבִּי עֲקִיבָה. אָֽכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִין מְשַׁלֵּם פֵּירוֹת גְּמוּרִין נְטִיעוֹת שָׁמִין לוֹ נְטִיעוֹת. נְטִיעוֹת שָׁמִין לוֹ בֵּית סְאָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי עֲקִיבָה. תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ נִידּוֹנֶת כִּנְטִיעוֹת. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. שָׁמִין תַּרְקָב בְּשִׁשִׁים תַּרְקַבִּים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה אוֹמֵר. שָׁמִין קֶלַח בְּס̇ קְלָחִים.

Traduction

On a enseigné (180)Tossefta, ch. 6.: On n’estime pas le dégât d’une plate-bande dans un sol d’une contenance d’un kour, car ce serait au détriment du défendeur, le dégât étant insignifiant, ni dans un sol de la contenance d’un kab; car ce serait trop à l’avantage du demandeur; mais on l’estime dans un sol d’un saa, et combien un tel champ valait avant le dégât. R. Juda dit: On estime le dégât d’après le sol et non d’après lui-même, lorsque l’animal a dévoré p. ex. les bourgeons des figues, ou ceux de la vigne; mais s’il a mangé des vesces, ou des figues hâtives, on estime les fruits comme entiers. R. Juda dit au nom de R. aqiba: Si l’animal a mangé des fruits mûrs, son maître les paiera comme tels; s’il a mangé de jeunes plants, on les estime parfois comme tels (181)Si le fruit est important., et parfois d’après le sol de la valeur d’un saa. R. Simon b. Juda dit, au nom de R. aqiba: Du blé non arrivé au tiers de la maturité est compté comme plant. A l’école de R. Yanaï on a dit: On estime un sol de 3 cabs (= 1/2 saa) pour 60 Tirkab (= 30 saa). R. Yossé b. R. Houna dit: On estime une tige comme 60.

Pnei Moshe non traduit

אין שמין בית כור. אם אכלה ערוגה אחת אין שמין לערוגה זו בבית כור כמה נפחת כל הבית כור בשביל ערוגה זו:

מפני שהוא פוגם. לניזק שהרי בשביל קרחת דבר מועט אינו ניכר במקום בית כור ולא נפחת מדמי שויו כל כך:

ולא בית קב. וכן אין שמין בית קב כמה נפחת בשביל קרחת ערוגה זו מפני שמשביח ביותר להניזק שאפי' דבר מועט ניכר בבית קב ועולה הפחת לדמים הרבה:

אלא שמין בית סאה. כמה נפחתה בשביל קרחת הערוגה ונמצא לא פוגם הרבה ולא משביח הרבה:

אימתי. נישומין אגב קרקע ולא בפני עצמן:

ייחורי תאנים. בחניטתן נקראין ייחורו וכן לולבים בגפנים שעדיין לא ניכר בהם שום היכר הפרי:

בוסר. ענבים שלא בשלו כל צרכן וכן פגים בתאנים ומכל מקום כבר הוכר הפרי שמין לו בפני עצמן כמו שאכלה פירות גמורין:

ר' יודן משום ר' עקיבא. דוקא אם אכלה פירות גמורין הוא דמשלם פירות גמורין אבל בוסר ופגין אין רואין אותן כאלו הן פירות גמורין:

נטיעות. אילנות רכין בת שנתן נקראין נטיעות:

שמין לו נטיעות נטיעות שמין לו בית סאה. כלומר לפעמים שמין אותו בפני עצמן כגון שהם יפים וחשובים ולפעמים כשאינן חשובות כל כך שמין להן אגב קרקע בבית סאה שהוזכר במתני':

תבואה שלא הביאה שליש נידונת כנטיעות. שאף תבואה לפעמים כשהיא חשובה ואם שעדיין לא הביאה שליש נידונת כנטיעות שלפעמים נשומין בפני עצמן:

שמין תרקב בששים תרקבים. לפרושי שמין בית סאה דמתני' קאי דדין השומא שמשערין אות' בששים ולא ששמין הבית סאה שאכלה בששים אלא שמין תרקב והוא שלשה קבין שהן חצי סאה בשלשים סאין ובין שאכלה מעט או הרבה שמין בדרך זה ואין המזיק נפסד כל כך:

שמין קלח בששים קלחים. כלומר הכל לפי מה שאכלה בין הרבה בין מעט שמין מה שאכלה בששים ואפי' אכלה קלח אחד משערין בששים קלחים כמה נפחתין מדמיהן בשביל קלח זה:

חַד בַּר נַשׁ גָּנַב חָדָא כְפוּנֵי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי שְׁמוּאֵל. אָמַר לֵיהּ. זִיל שַׁיימָא לֵיהּ בְּרֵישׁ דִּקְלָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּבָשָׁה דַאֲהִינִי הֲוָה.

Traduction

Un homme vola une datte sèche; on rapporta le fait à Samuel, qui dit d’estimer combien le palmier valait (et quelle est la différence); c’était, dit R. Yossé b. R. Aboun, une figue à confire.

Pnei Moshe non traduit

חדא כפוני. תמרה שלא בישלה כל צרכה:

זיל שיימיה בריש דיקלא. כמה היה שוה הדקל וכמה נפחת בשביל זה:

כבשה דאהיני הוה. אשכול של תמרים שבישלו כל צרכן היו ולפיכך אמר שמואל שישומו אגב הדקל בפני עצמן דאילו כפוני אינן נישומין אלא אגב הקרקע:

Baba Kama

Daf 28b

משנה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה וְאָֽכְלָה עֵצִים אוֹ אֲבָנִים אוֹ עָפָר חַייָב שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָֽצְאָה קוֹצִים וגו'. עָֽבְרָה גָדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים אוֹ נָהָר פָּטוּר.

Traduction

Si un individu allume un feu qui brûle du bois, ou endommage des pierres, ou la terre, il doit payer; car il est écrit: ''Si le feu sort et trouve des épines, consume la gerbe ou le blé sur pied ou endommage le champ, il doit payer'' (Ex 22, 6). Si le feu qu’il a allumé a causé un dommage, après avoir sauté sur un mur haut de quatre aunes (183)Dépassant d'autant le bois qui brûle., ou après avoir passé une grande route, ou un fleuve, le maître est acquitté.

Pnei Moshe non traduit

מתני' או עפר. שליחכה נירו ונתקלקל:

או דרך הרבים. ט''ז אמות כדגלי המדבר:

הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה כול'. חִזְקִיָּה אָמַר. בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת. אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הִיא גַחֶלֶת הִיא שַׁלְהֶבֶת. וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אִילּוּ מִי שֶׁרָאָה גַחַלְתּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מְגַלְגֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת וְאֵין כוֹלֶה אוֹתָהּ. 28b שֶׁמָּא אֵינוֹ פָטוּר. אָֽמְרֵי. תִּיפְתָּר בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת הַפְקֵר. אִינַמֵּי שַׁלְהֶבֶת הֶפְקֵר. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.

Traduction

Hiskia dit: la dispense de la Mishna a lieu au cas où l’on a livré à l’un de ces individus un charbon enflammé; mais celui qui aurait livré une flamme ardente serait responsable des suites. Selon R. Yohanan, soit pour le charbon, soit pour la flamme, il n’y a pas de responsabilité. Contre l’avis de Hiskia (supposant qu’il s’agit d’un charbon livré par autrui), est-ce à dire que si l’on voit rouler dans la rue un charbon d’autrui que l’on n’éteint pas, on ne serait pas acquitté? (Est-on tenu de l’éteindre)? Il s’agit du cas, fut-il répondu, où l’on a livré un charbon, ou une flamme déjà abandonnée par quelqu’un, de sorte que l’on ne peut rien conclure de là.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בשמסר לו גחלת. לחש''ו בהא הוא דפטור אבל אם מסר לו שלהבת חייב וקס''ד השתא דטעמיה דחזקיה משום דס''ל אשו משום ממונו הוא והילכך ע''כ דמוקי למתני' בגחלת שאינו שלו ומשום הכי בשמסר לו גחלת של חבירו פטור אבל בשלהבת ס''ל דאף שאינו שלו מ''מ כיון דברי היזיקא הוא והוא שמסרו לו חייב:

א''ר יוחנן היא גחלת היא שלהבת. לעולם פטור דקסבר אשו משום חציו הוא והילכך הכא לא חציו הוא דבלא צבתא דחרש לא הוה מדליק ולפיכך אין חילוק ופטור הוא:

וקשיא על דעתיה דחזקיה. דלדידיה מתני' בגחלת של חבירו מיתוקמא:

אילו מי שראה גחלת של חבירו מגלגלת והולכת. כלומר לוחשת והולכת והשלהבת עולה ממנה א''נ הגחלת מגלגלת בר''ה והולכת ואינו מכבה אותה שלא תעלה השלהבת מאליה:

ואין כולה אותה. שאינו מכלה ומכבה אותה:

שמא אינו פטור. בתמיה וכי עליו מוטל החיוב לכבות גחלת של חבירו וא''כ קשיא לחזקיה מאי קמ''ל במתני' דאי לפטורא דגחלת ודאי לא איצטריך דלאו שלו הוא ולא ברי היזיקא ואי משום חיובא דשלהבת והכי הוא מפרש להמתני' השולח את הבערה ביד חש''ו שהם הבעירוה בידים והוא לא מסר להם אלא הגחלת פטור אבל אם כבר הובערה בשלהבת ומסר להם הוא חייב. הא נמי קשיא דהא הגחלת לאו דידיה הוא ולא על דידיה חיובא רמיא כ''א על בעל הגחלת שהניח תקלה בר''ה בדין דאיהו הוא דמיחייב ואי אמרת דמשכחת חיובא על המוצא גחלת של חבירו והובערה בשלהבת אם כן ש''מ דעליו מוטל לכלות ולכבות גחלת של חבירו שהניחה בר''ה בתמיה:

אמרי. לא קשיא ולא תידוק הכי אליבא דחזקיה דתיפתר בשמסר לו גחלת של הפקר:

א''נ שלהבת הפקר. האי אי נמי וכן הוא וכלומר דבגחלת הפקר וכן נמי בשלהבת של הפקר מיירי וא''כ לית ש''מ כלום דדייק' דהרואה גחלת של חבירו דהוא חייב לכלותה דהא ודאי ליתא דאלו בגחלת חבירו חיובא על בעל הגחלת הוא דרמיא והכא ה''ט דחזקי' דכיון דהגחלת הפקר הוא ולא ידעינן מי שהפקיר אותה כשהגביה הוא זכה בה וכשמסר לו הגחלת בלא שלהבת פטור משום דלא ברי היזיקא ואיהו לא קעביד מידי דגרמא בעלמא הוא אבל בשלהב' דברי היזיקא כעושה מעשה בידי' הוא שמסרן לאלו חייב:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְלִיבָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְנִיבָּה. מָאן דָּמַר. וְלִיבָּה. דִּכְתִיב בְּלַבַּת אֵשׁ. מָאן דָּמַר. וְנִיבָּה. וְהָיָה בְלִיבִּי כְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת.

Traduction

D’après une version, le terme de la Mishna (au sujet de l’intervention d’autrui, ou du vent) est ''allumer''; d’après une autre version, c’est ''souffler''. La première version a pour base ce verset (Ex 3, 2): comme une flamme de feu. La seconde version a pour base ces mots (Jr 2, 9): il était en mon cœur comme une flamme brûlante.

Pnei Moshe non traduit

וניבה. מלשון ניב שפתים ומייתי ראיה מקרא דירמיה שאמר ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר והיה בלבי כאש בוערת וצריך אני להוציא בניב שפתי מה שהוא כאש בוערת בלבי ואף זה בניב שפתיו מוציא ומבעיר האש:

תַּמָּן אָֽמְרִין. בְּרוּחַ שֶׁלְּאוֹנְסִין הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּרוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ רוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ פָּטוּר. שֶׁפְּעָמִים בָּא פְּעָמִים לֹא בָא.

Traduction

Si un fort vent l’a allumé, les deux individus sont acquittés''. Ces mots, dit-on là-bas (à Babylone), sont applicables à un vent violent d’orage; mais pour un vent auquel le monde est habitué, le dommage devra être payé. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux; même n présence d’un vent auquel le monde est habitué, tous deux sont acquittés, car le vent extraordinaire n’arrive pas toujours (et l’on ne s’en préoccupe pas).

Pnei Moshe non traduit

תמן אמרין. בבבל מפרשין דדוקא ברוח של אונסין שבא בסערה ואינו מצויה מיירי מתני' ובהא הוא דפטורין דלא אסיקו אדעתייהו אבל ברוח מצויה והעולם מתנהג בו חייב:

שפעמים בא פעמים לא בא. כלומר לאו ברוח מצויה תמיד קאמרי דבהא ליכא מ''ד דפטור אלא כלפי מה שאמרו ברוח של אונסין הוא דוקא דפטור עלה קאמרי דאפי' ברוח שהעולם מתנהג בו לפעמים ואינו רוח סערה פטור שלפעמים לא בא ולא הוה להו לאסוקי אדעתייהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source